מקלט מדיני
מקלט מדיני הוא מושג משפטי עתיק יומין, שעיקרו זכויות אדם הנרדף בגלל דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות ממדינתו ועתיד לקבל הגנה מרשות ריבונית אחרת, ממדינה זרה, או מהכנסייה (בימי הביניים). מקלט מדיני פוליטי שונה מהגירת פליטים מודרנית בה מתרחשת נהירה מאסיבית של אוכלוסייה, בעוד במקלט מדיני מדובר בזכותם של יחידים, מבקשי מקלט מדיני, אשר בדרך כלל ניתנת תוך התייחסות לגופו של כל אדם. עם זאת, עשויה להיות ביניהם חפיפה, שכן כל פליט עשוי לדרוש לקבל מקלט מדיני על בסיס אישי. מקורה של זכות זו בעיקר בזמן המודרני על אף שניצניה נראו כבר אצל המצרים, היוונים והעברים.
מקלט מדיני בימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמים רבים בעת העתיקה, כולל מצרים, יוון, והעברים, הכירו בזכות למקלט מדיני על רקע דתי. במקרים רבים זכות זו הגנה על פושעים או על אלה המואשמים בפשע מפעילות משפטית במידה מסוימת. בשלב מאוחר יותר אימצה הכנסייה הנוצרית את הרעיון ונקבעו כללים מסוימים כדי לקבל הגנה ואיזה סוג של הגנה.
מקלט מדיני בזמן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמנה בדבר מעמדם של פליטים של האו"ם משנת 1951 והפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967 הם הבסיס לחקיקה בתחום המקלט המדיני ברחבי העולם. תחת הסכמות אלו, פליט הוא אדם השוהה מחוץ למדינתו וחושש מרדיפה על בסיס רקע גזעני, לאומני, או דתי, בשל דעותיו הפוליטיות או בשל חברות ופעילות בקבוצה חברתית כלשהי.
מקלט מדיני בצרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלט מדיני בצרפת מוכר מתוקף החוקה משנת 1958. ב-2006 אישרה צרפת 7,000 בקשות מתוך 35,000.
מקלט מדיני בבריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-19 בריטניה העניקה מקלט מדיני לכמה נרדפים, בהם חברים בתנועות סוציאליסטיות (כולל קרל מרקס).
מקלט מדיני בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית מעניקה זכויות מקלט מדיני ליחידים לפי החוק הבינלאומי. מספר מוגבל של פליטים המבקשים להתקבל למקלט או כאלה שכבר הגיעו לארצות הברית מדי שנה רשאים להתקבל.
מקלט מדיני ברוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדליף האמריקני אדוארד סנודן קיבל מקלט מדיני ברוסיה ב-1 באוגוסט 2013 למשך שנה, וב-7 באוגוסט 2014 קיבל אישור שהייה ברוסיה למשך 3 שנים. כמו כן, נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור ינוקוביץ' קיבל אישור שהייה ברוסיה ב-27 בפברואר 2014 לאחר שברח מאוקראינה בעקבות אירועי יברומאידן.
מקלט מדיני בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמות הבקשות למקלט מדיני בישראל של פליטים סודאנים ואריתראים גדלו בצורה משמעותית, בפרט על רקע רצח העם בדארפור.
בשנת 2008, ביקש חבר הכנסת הערבי-ישראלי לשעבר עזמי בשארה, מקלט מדיני בקטאר[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסתננות מאפריקה לישראל
- פליט
- הסכם הסגרה
- מהגר עבודה
- עובדים זרים בישראל
- נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR)
- עיר מקלט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איציק וולף, סחבת בטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, באתר News1, 20 במאי 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי יחזקאלי, חדשות 10, דיווח: בשארה ביקש מקלט מדיני בקטאר, באתר nana10, 10 באפריל 2007